פסק-דין בתיק ב"ל 19530-11-11

ערעור זה עניינו החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 28.7.11, אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין תאונה מיום 18.1.09.

רקע עובדתי

1.         הועדה התכנסה מכוח פסק דין בתיק 40734-01-11 מיום 23.5.11, שם ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית אשר תתכנס בהרכב אחר, תפעל על פי פסק הדין מיום 19.10.10 ותתייחס לחוות דעתו של ד"ר ראט מיום 19.4.10. עוד נקבע כי הוועדה תזמן את המערער וב"כ ותאפשר להם לטעון טענותיהם בעניינים הנ"ל.

2.         בפסק הדין מיום 19.10.10 בתיק 24638-07-10 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיה עניינו של המערער יוחזר אל הועדה הרפואית לעררים על מנת שתנמק החלטתה בנוגע לדרגת הנכות, לאור קביעתה כי הממצאים שמצאה זהים לממצאיו של ד"ר ראט בחוות דעתו. נקבע כי הועדה תתייחס לאמור בחוות דעת של ד"ר ראט מיום 19.4.10 לרבות סעיף הליקוי שהעניק ד"ר ראט למערער וכי המערער וב"כ יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין.

טענות הצדדים

3.         לטענת המערער, יש לפסול את החלטת הועדה הרפואית שהתכנסה ביום 28.7.11 מאחר ובפניה הונחו פרוטוקולים של הועדה הקודמת שנפסלה ולאותם פרוטוקולים היתה השפעה על החלטת הועדה. בנוסף טוען המערער, כי לא היתה התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר ראט והוועדה לא היתה מוסמכת להעניק רק מחצית מסעיף הליקוי שבחרה. לאור זאת, מבקש המערער להחזיר את עניינו של המערער לוועדה רפואית בהרכב אחר, על מנת שתתייחס בצורה עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר ראט ולהורות כי לא יונחו בפניה הפרוטוקולים מיום  17.5.10, 6.12.10 ו- 28.7.11.

4.         לטענת המשיב, הועדה התכנסה על פי פסק דין מיום 23.5.11 אשר הפנה לפסק דין מיום 19.10.10 ומילאה אחר הוראותיו. המשיב טוען, כי פסק הדין לא קבע כי לא יונחו בפני הועדה פרוטוקולים קודמים וממילא על הועדה היה להשלים מלאכתה של ועדה קודמת ולכן היה עליה לעיין בפרוטוקולים קודמים. לגבי התייחסות לחוות הדעת טוען המשיב כי ההתייחסות היתה באופן ראוי ומנומק, מאחר והועדה כתבה כי היא לא מקבלת את חוות הדעת של ד"ר ראט כי אינה רואה כל מגבלה תפקודית בתנועות הקרסול.

דיון והכרעה

5.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, פעלה משיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד-המל"ל, פד"ע לד 213). משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא 29-0 מנחם פרנקל נ' המל"ל פד"ע כד 160).

6.         הועדה נשוא הערעור התכנסה ביום 28.7.11, שמעה את המערער, ערכה בדיקה קלינית וכתבה בפרק הממצאים הרפואיים:-

" הליכה ללא צליעה, ללא שינוי תנועה, שיעור, מרקם עור או תחושה כיפוף גבי °20 דו"צ , כיפוף פלנטרי °40 מעלות דו"צ, אינו ורסיה °30 דו"צ איוורסיה °10 דו"צ, מבחן מדירה שלילי, היקפי שרירים בשוקיים בשיא עוביים 36 ס"מ דו"צ רגישות דיפוזית בקרסול. צילום קרסול ימין מ 15.11.10 ללא ממצא. C.T לקרסול ימין מ 21.6.11 הסתיידויות בסנדיזיס מוזיס טימופיבוליות ביספלקטית."

בפרק סיכום ומסקנות :-

" הועדה עיינה בפסק דין בית דין האזורי לעבודה מ- 23.5.11 המפנה לפסק הדין מ 19.10.10. הועדה דוחה את ערר התובע, בבדיקה הגופנית לא ניראה מגבלה כל-שהיא מתנועות הקרסול כך גם מתאר דר' ראט בחוות - דעתו מ- 19.4.10, לתובע אין דלדול שרירים, אין נפיחות באיזור הקרסול, אין סימנים לחוסר יציבות של הקרסול. ולפיכך הועדה אינה מקבלת את חוו"ד ד"ר ראט ואינה רואה כל מגבלה תיפקודית בתנועות הקרסול מאחר ונשוא  הערר ופסק הדין הינו חוו"ד ד"ר ראט, הועדה בוחרת להשאיר את הנכות בשיעור 5% לפי סעיף מותאם 48(3)(א) במחציתו כפי שקבעה הועדה מדרג II ולא לנכות כפי שקבעה הועדה מדרג I . "

להשלמת התמונה מצאתי לנכון להביא מתוך חוות דעתו של ד"ר ראט מיום 19.4.10 אשר קבע בפרק סיכום והמסקנות:-

" מר קורקוס נחבל בקרסול ימין במסגרת עבודתו ב 18.1.09. כתוצאה מן החבלה סבל משבר בפטישון צידי ואחורי בקרסול. בבדיקה במיון הוערך כי מדובר בשבר ישן אך הקליניקה, מיפוי עצמות חיובי - המעיד על חבלה טרייה וצילומי מעקב בהם הודגם קלוס תומכים באבחנה של שבר שנגרם בחבלה הנדונה ולא בשבר ישן כפי שנכתב בסיכום המיון ביום החבלה.

דר' בלום, ב 5.2.09, לאור מיפוי עצמות החיובי והופעת הקלוס התייחס לחבלה כשבר, קיבע את הקרסול בגבס למשך 3 שבועות והנחה על הליכה עם קביים ללא דריכה (ואף הוסיף 3 סימני קריאה להנחיה) ד"ר כהן התייחס ברישומיו לחבלה זו כשבר על רקע התאונה הנדונה וכך גם מומחי הרנטגן בפיענוחי הצילומים וה CT שביצע.

היום מר קורקוס סובל מכאב ומגבלה תפקודית בקרסול ימין על רקע החבלה הנדונה. לאירועי נקעים בודדים כ10 שנים טרם החבלה הנדונה אין קשר למצבו הנוכחי שכן מדובר באירוע חבלתי ברור, החלקה על ריצפה רטובה ושבר כתוצאה מכך.

נכותו עומדת על 10% לפי סעיף 35 1 ב'. "

7.         באשר לטענת המערער בקשר להנחת פרוטוקולים קודמים בפני הועדה בהרכבה החדש, ככלל רצוי עת מתכנסת ועדה בהרכב חדש, שהיא לא תהיה חשופה לפרוטוקולים של ועדות קודמות (ראו המלצת בית הדין הארצי בבר"ע 530/09 בוכובזה - המל"ל מיום 8.4.10). יחד עם זאת, בפסק הדין מכוחו התכנסה הועדה, לא נקבע כי לא יונחו פרוטוקולים קודמים בפני הועדה.